<h1>סידור הרוקח</h1>
<h2>דף קה.</h2>
צריך היה לברך כל ברכה בעונתה, כדאמרינן בברכות כי שמע קול תרנגולא כו' כל אחת כתיקונה. אלא שאי אפשר מפני שהידים עסקניות, צריך ליטול ידיו כדאמר, שאו ידיכם קודש וברכו את ה', קודש זו רחיצה, כדמתרגמינן ואיתקדשון ידיהון ורגליהון. ואמרו והתקדשתם אלו מים ראשונים, והייתם קדושים אלו מים אחרונים, הרי קודש זו רחיצה. ואמרינן בהיה קורא בתורה אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הרוצה שיקבל עליו מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ויניח תפלין וכו'. וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו וגו' שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'. משום הכי נטילת ידים ברישא, שצריך ליטול ידיו תחלה. ואמרינן התם בהיה קורא הגיע זמן ק"ש עולה ונוטל ידיו וכו'. ומה שאנו מברכין בנטילת ידים, (כ)דכתיב, וידיו לא שטף במים, ואמרי' בשחיטת חולין בפרק כל הבשר מכ[א]ן סמכו חכמים לנטילת ידים. ומברכין על נטילת ידים, מפני שהכלי נטלא שמו, כדאמרי' התם התקין ר' יעקב מנהר פקו' נטלא בת רביעתא. ובשעת נטילה צריך שיגביה אצבעות ידיו למעלה, חוץ מנטילת מים אחרונים מפני זוהמא. וסימנך, וינטלם וינשאם, כלומר בשעת נטילה ישא ויגביה אצבעותיו למעלה. חוץ מנטילת מים אחרונים כדאמרי' בפ"ק דסוטה. כשישפוך המים על ידיו יברך על נטילת ידים, ולא שיאחר עד שינגב ידיו במפה, שכל המצות מברכין עליהן עובר לעשייתן כדאמרי' בפ"ק דפסחים. ולפי שבתחלה נוטל ידיו, תקנו תחלה למאה ברכות ברכת נטילה. ובברכת נטילה י"ג תיבות, כנגד שאו ידיכם קדש ו' תיבות, ארחץ בנקיון כפי ז' תיבות, הרי י"ג תיבות. ועוד, מצוה לשמוע דברי חכמים כדאמרי' גבי נטילת ידים בחולין בפ' כל הבשר. ואמרי' בפרק במה מדליקין מדכתיב, שאל אביך ויגדך, ובאותו פסוק זכור, י"ג תיבות.
